פסק-דין בתיק ת"א 158024-09

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה- 1975.

1. התובע יליד 1980 נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 29.12.05 בעת שנהג באופנוע מ.ר. XXX.הנתבעת מודה בחבותה על פי הדין, בנוסף נקבעו נכויות רפואיות בוועדה הרפואית מטעם המל"ל. עיקר המחלוקת בתיק זה היא בשאלת שיעור הנכות התפקודית ואומדן הנזק הנובע מהן.

הנכות הרפואית:

2. ממקום התאונה פונה התובע לבית החולים "איכילוב" שם אושפז התובע ואובחן כסובל משבר פטלה ימנית מרוסק עם חסר במנגנון היישור. אושפז לצורך קיבוע ניתוחי . ביום 30.12.05 נותח בהרדמה כללית ובוצע קיבוע של השבר המרוסק, הטרייה וסגירה ראשונית של הפצע. סביב הניתוח התפתחה נקרוזה עורית מעל איזור הניתוח עם הפרשה עכורה. בתאריך 6/1/06 נותח התובע שוב בהרדמה כללית , בוצעה הטרייה ניתוחית של העור הנקרוטי וכיסוי מלא של הגיד. הושאר מקטע ללא עור באספקט מידיאלי של הברך. הועבר למחלקת כירורגיה פלסטית להמשך טיפול ולהשתלת עור. ביום 23/1/06 עבר התובע בהרדמה מקומית הנחת שתל עור בעובי חלקי. טופל באנטיביוטיקה עקב הזיהומים. התובע אושפז 116 ימים במהלכם עבר שבעה ניתוחים.

3. וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע נכויות עקב התאונה בשיעור של 19% כאשר נכות זו מורכבת מנכויות הבאות:

א.                          10% בגין הפגיעה בברך  על פי סעיף 51 5 (א).

ב.                           10% בגין הצלקות  על פי סעיף 75 (1) ב'.

ג.                            0% בגין בעיות העיכול  על פי סעיף 13 (1) א..

ד.                           לתובע נקבעו נכויות זמניות בשיעור 100% לתקופה בת חמישה חודשים, 30% לתקופה בת שלושה חודשים וכן 20% לתקופה בת ארבעה חודישם לאחר התאונה.

הנכות התפקודית :

4. התובע טוען כי הוא סובל מכאבים עזים בברך ימין ולעיתים אף מועד בעת הליכה, ומהתקפים של כאבי גב. התובע מציין כי בעקבות התאונה וכתוצאה מהשימוש הנרחב באנטיביוטיקה סובל מבעיה רפואית נוספת אשר מתבטאת בכאבי בטן ויציאות מרובות. מתלונן על קושי רב בעמידה ובהליכה ממושכת עם מגבלת תנועות רגל ימין ובכיפוף הרגל וקושי רב בעלייה ובירידה במדרגות. התובע הצהיר גם כי הוא נתקל בקושי בביצוע מטלות בית פשוטות כגון ניקיונות המצריכות התכופפות או ירידה על הברכיים או פעולות המצריכות עליה על כסא או סולם כגון החלפת נורה.

5. התובע נחקר על תצהיר עדותו הראשית וציין כי, בתקופה שלא עבד לא קיבל שכר למעט תשלומי המל"ל. אחרי התאונה כאשר עזב לאוסטרליה עבד כטבח במשמרות קצרות ומפוצלות על מנת להתקיים שם משך עבודתו כטבח הייתה כשנה. במסגרת העבודה עמד ובישל, השתכר 15$ לשעה ומשכורתו הייתה תלויה במספר השעות בהן עבד. התובע העיד כי החל את לימודיו באוניברסיטה הפתוחה עם שחרורו ולמעשה למד במהלך 7 שנים עד לתום תקופת ההחלמה, אולם לא סיים הלימודים. לפני התאונה נפגע בתאונת נפילה אחרת וכן נפגע גם במשחק כדורגל ועבר ניתוח ביד עובר לתאונה.

6. התובע העיד כי בשנת 2009 הקים את העסק והוא נעזר באשתו בעסק לצורך הנהלת חשבונות בסופי השבוע. בעבודתו אחראי על טיפול בלקוחות, בנית אתר האינטרנט, פרסום וביצוע ההדפסה בפועל.

7. בסיכומיו מבקש התובע להכיר בנכות תפקודית בשיעור נכותו הרפואית- 19% וזאת משום שאין ספק כי הפגיעה בגינה הוענקה לו נכות צמיתה בשיעור 10% בשל הפגיעה בברך וכריתת הפיקה היא תפקודית המשפיעה על אורח חייו. נוסף קביעת הנכות בשיעור 10% בגין הצלקת אמנם נקבעה כלא תפקודית אולם הקביעה בדבר כאבי הבטן והיציאות המרובות היא תפקודית על אף שלא נקבעה נכות רפואית,  שכן היא מפריעה בפועל לתפקוד היומיומי של התובע. התובע מציין כי יש מקום להביא בחשבון החמרה במצבו וכן את העובדה כי עסקו אינו יציב ואינו מבטיח עתיד תעסוקתי כלשהו.

8. מנגד, טוענת הנתבעת בסיכומיה כי התובע אינו  יכול להעיד כנגד ממצאיה של הועדה הרפואית מטעם המל"ל אשר אמונה על קביעת הנכויות מכוח סעיף 6 (ב) לחוק הפלת"ד בקובעה כי נכותו הרפואית של התובע עקב כאבי הבטן היא 0%. הנתבעת מדגישה  כי התובע בעל עבר אורטופדי שאינו קשור לתאונה והנו תולדה של פגיעות שהתרחשו מספר חודשים עובר לה. ועל כן אם ישנה בעיה אורטופדית ממנה סובל התובע היא תוצאת הפגיעה בידו במשחק הכדורגל וכתוצאה מפגיעתו באירועים קודמים.

9. הנתבעת טוענת כי התובע  סבל  מהגבלות בעברו ללא זיקה לתאונה, מגבלות תפקודיות ומגבלות נפשיות כך העיד בעצמו כי הפרופיל הצבאי שלו ירד לאחר שהצהיר כי  הוא סובל מחרדות שינה במקומות רחוקים מהבית וכן מבעיות אורטופדיות באצבעות של הרגליים.

10. הנכות הרפואית שנקבעה לדעת הנתבעת אינה בעלת משמעות תפקודית. 10% נכות בגין הצלקת הרי שהיא נכות רפואית אסטטית שאינה תפקודית. התובע חזר לאותה עבודה וביצע אותה ללא מגבלה במשך שנתיים עד לנסיעתו לאוסטרליה, שם עבד בעבודה פיסית כטבח אשר מבוצעת בעמידה ממושכת ולאחר מכן פתח עסק ועובד ימים שלמים בהדפסת חולצות ללא כל מגבלה בעבודה. הנתבעת מצביעה על העובדה כי הועדה הרפואית של הל"ל קבעה כי אין מקום להפעיל את תקנה 15 משום ששב לעבודתו. ומכל האמור לעיל הנתבעת סבורה כי אין מקום לתבוע לתובע כל נכות תפקודית בגין התאונה.

11. כבוד השופט א. רובינשטיין ציין בע"א 4716/07 פלוני נגד כלל חברה לביטוח (פורסם בנבו, מיום 13.7.09) את אמות המידה על פיהן בוחנים את הנכות התפקודית של נפגע: "...טענה אחת שהחלטנו להידרש אליה היא נושא הנכות התפקודית. זו - כנקבע מכבר - עניינה "מידת הפגיעה בכושר התפקוד, אשר לא בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית. התפתחות זו באה לבטא את תרגום הנכות הרפואית לנכות אשר באה לבטא את מידת הפגיעה בתפקודו של הנפגע" (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792, 799, השופט - כתארו אז - אור); ע"א 354/79 מעין נ' ממרם פ"ד ל"ה (1)77 ,81 (השופטת בן-עתו)). כפי שמציין המחבר י' אנגלרד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מה' 3 (תשס"ה) 485), "הנכות התפקודית נקבעת על פי שיקול הדעת של בית המשפט, לאור כישוריו וסגולותיו האישיים של הנפגע על רקע עיסוקו... עם זאת, דרגת הנכות הרפואית היא יסוד חשוב בהערכת הנכות התפקודית...", ובהיעדר נתונים אחרים משמשת היא כאמת מידה. עוד משכבר הימים, בע"א 132/65 מיררו נ' לנגברג, פ"ד יט(3) 282, 284 ציין השופט - כתארו אז - ח' כהן, "שבהעדר ראיות אחרות לענין זה להנחת דעתו של בית המשפט משמשים אחוזי הנכות שנקבעו על-ידי הרופאים כאמת מבחן סבירה הצודקת למידת אבדן כושר העבודה"; ובע"א 4946/06 צל דוד נ' אליהו (לא פורסם) [פורסם בנבו], נאמר מפי המשנה לנשיאה ריבלין, כי "בהיעדר ראיות אחרות עשויה הנכות הרפואית ללמד על שיעור הפגיעה התפקודית של הנפגע, אולם יש לבחון תמיד את מידת 'התפקודיות' של הנכויות הרפואיות ואת המאפיינים הספציפיים של המקרה ושל הנפגע"; ראו גם ע"א 5175/06 כלל נ' אסרף (לא פורסם, [פורסם בנבו], פסקה 20, השופט ג'ובראן).... נושא הנכות התפקודית אינו תמיד קל להכרעה, שכן כולל הוא מטבעו גם רכיבים של השערה ואי ודאות. עסקינן במכלול שחלקו לוט בערפילי העתיד, קרי, כיצד יתפקדו התובע או התובעת לאורך שנים יבואו. ברי כי הבסיס לכך הוא מחד גיסא "אלה תולדות" - המצב הרפואי העדכני וכן תפקודו של התובע בעבר, לרבות בתקופה שלאחר התאונה, ומאידך גיסא, על יסודם של אלה, הגריעה מכושר ההשתכרות. אוסיף, כי ככל שהנכות הרפואית גבוהה, גם אם אינה פוגעת באינטלקט וביכולות הקוגניטיבית כהוא זה, אין להתעלם הימנה גם במבט צופה פני עתיד, שכן מעבר לשינויים רפואיים אפשריים, לתנודות כלכליות יוודע לא אחת (אם גם לא תמיד) אפקט מעשי רב יותר כשהמדובר בבעל נכות גבוהה".

12. לאחר בחינת הראיות שהובאו בפניי התרשמתי כי נכותו התפקודית של התובע הנה בשיעור 10% כנכותו האורטופדית בגין החבלה בברך. הנכות בגין הצלקת אינה תפקודית והנכות הרפואית בגין כאבי הבטן נק בעה ל-0% ואינה יכולה להיחשב לנכות תפקודית במצב זה שכן לא הובאו ראיות המפריכות קביעה רפואית זו של הועדה  הרפואית מטעם המל"ל - אשר מחייבת על פי דין.